גם ככה אף אחד לא קורא את זה כמעט, אז מה אכפת לי...
יש לי ידיד, טוב לא בדיוק ידיד, אני לא יודעת ממש.
הוא ידיד טוב של חברה שלי, התחברנו דרך חברה שלי, ששלחה לו סיפור שכתבתי, הוא התלהב והתחלנו לדבר.
בהתחלה הוא עזר לי עם סיפור שכתבתי ואחר- כך הוא דיבר איתי כזה, מה נשמע וכאלה.
לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל לאט לאט קלטתי, שהוא כנראה רק רוצה להיות יותר קרוב אל חברה שלי, שהוא מאוהב בה, אם לא כתבתי.
לאט לאט התקרבנו.
ערב אחד, יצאתי לתחנה המרכזית החדשה, עם חברות. הייתי מבואסת והייתי כל הערב בטלפון, הוא שאל אם חברה שלי יכולה להתחבר, אמרתי שלא. הוא שאל למה ועניתי לו שככה. לא היה לי כוח שידבר איתי שוב עליה,כמו כל השיחות שלנו. הוא שאל מה קרה לי, הכחשתי, אמרתי לו שהכל בסדר, אבל הוא התעקש. "את בדרך כלל נותנת סיבה" אמר. אמרתי לו שיעזוב את זה ושהוא לא יבין אבל הוא התעקש שאספר לו. סיפרתי לו לאחר שיכנועים רבים והוא, באופן מפתיע הבין אותי והוא גם כן נפתח אליי וסיפר לי שגם הוא מרגיש ככה הרבה פעמים. דיברנו ככה כל הערב כמעט.
לאחר מכן, דיברנו במשך השבוע, אבל הוא לא הראה כל סימן לדאגה מלבד יום אחרי שדיברנו, שאמר שחשב על מה שאמרתי לו.
ידעתי ואני עדיין יודעת שהוא עושה את כל זה רק כדי להיות יותר קרוב אליה.
אבל יש רגעים, כמו היום בצהריים, שהוא שואל אותי מה קורה איתי.
היום, כשהוא התקשר אליי, הייתי מאוד מבואסת, הוא שאל אותי מה קורה ואני אמרתי בסדר. הוא אמר שאני לא נשמעת טוב. ניסיתי להראות לו שהכל בסדר. הוא אמר שהוא דואג לי. אמרתי לו שהוא צריך יותר לדאוג לחברה שלי, כי היא הרגישה ממש רע היום. "לא, מה שחשוב עכשיו זו את" אמר. אני התעקשתי שמה שחשוב זו היא.
אני לא יודעת למה עשיתי את זה. הוא הבין שאני רק מנסה לשנות נושא ואמר שהוא ידבר איתה ויחזור אליי.
אני לא יודעת מה עליי לעשות, האם אני צודקת או לא?
הרבה פעמים שאנחנו מדברים הוא מצחיק אותי ואני אותו. אבל אני נרתעת כל פעם שהוא אומר שהוא דואג לי. אולי אני פשוט לא מאמינה. בגלל שזה נראה לי שהוא רק רוצה להיות יותר קרוב אליה באמצעותי.
אין לי מושג מה לעשות...